עיר נבטית בנגב – עבדת

מאת ריצ’ארד בן ישי | מאמרים

מיקום גיאוגרפי

עבדת נבנתה במקומה הנוכחי (ראה תמונה מס’ 1) כנקודת התכנסות עבור נתיבי שיירות שחצו את הנגב המדברי. עבדת נוסדה במאה הראשונה לפני הספירה. תשלובת של מקדש ובניני ציבור נראו למרחוק, ושימשו כציון דרך עבור נוסעי השיירות
.

תמונה מס’ 1 : מיקום עובדה במפה

Survey of Israel

עבדת נודעה כמקום למנוחה, הבראה ולהחלפת כוח עבור נוסעי השיירות המותשים. עבדת נוסדה בידי הנבטים (1), במאה הראשונה לפני הספירה. בעיר הייתה מערכת תעלות מורכבת שאספה ואגרה את כמויות הגשם הזעומות שירדו שם בכל שנה.

עבדת כאתר עתיר אנרגיה
בעידודו של חבר החלטתי לבדוק את האתר שעל פניו הצטייר כבעל אנרגיה גבוהה.
מביתי בדקתי את המקום בעזרת תצלום אווירי (ראה תמונה מס’ 2).

 

תמונה מס’ 2 :בדיקה מקדימה של האתר

תוך שימוש במטוטלת שלי מצאתי שבר תת קרקעי (F1) וזרם מים תת קרקעי (W2), הזורם בדיוק באמצע האתר. כמו כן גיליתי זרם מים נוסף (W1) החוצה את חלקו הקדמי של האתר בכנסיה הצפונית.
ביצעתי חיפוש אחר ארובות אנרגיה (תמונת ארובות 2), ואיתרתי שלוש כאלו (C1-C3).

למידע נוסף על ארובות, אנא פנה למאמר ארובות וורטקסים.

היו שני קווי אנרגיה שחיברו בין ארובה C3, אל ארובות C1 ו-C2. כל קו היה ברוחב 1.30 – 1.60 מ’, ברמת אנרגיה של 1.2 מיליון יחידות בוביס Bovis.
די היה במידע המבטיח הזה כדי לדרבן אותי לצאת למסע הארוך אל עבדת, הנמצאת במרחק נסיעה של שעתיים מביתי.

המסע הראשון

ב – 17 למאי (2008), יצאתי לעבדת מתוך תקווה שאוכל לגייס את עזרתו של בני טל. טל למד ב”מדרשת בן גוריון” הסמוכה לאתר – מרחק של כמה דקות מצפון לו. לצערי, באותו יום הוא יצא לטיול, כך שיצאתי לדרך לבדי. זה היה יום חם, ונשרפתי בשמש החמה. באוויר המדברי היבש אין לחות, לכן היה נוח יחסית למרות החום.

הערה: המושגים והמונחים המוזכרים במסמך זה עשויים להישמע מוזרים וזרים לקורא. הסבר על הפרמטרים המשמשים לאיפיון ייחודיויות ניתן למצוא במאמר “פרמטרים אנרגטיים“, באתר שלי.

התחלתי בחיפוש אחר הארובה הראשונה (C3 בתמונה מס’ 2). ארובה זו ממוקמת בדיוק לפני היקב ומרכזה מסומן בתמונה 3 בעיגול אדום. קצותיה של הארובה מצוינים גם הם בתמונה זו.

 

תמונה מס’ 3: ארובה C3 ביקב

נקודה C3
סוג הישות: ארובה
רמת אנרגיה : 2 מיליון יחידות בוביס (Bovis).
תדר צבע : לבן
סוג עולם: אלוהי (43)
זמן פעילות (עליה/ירידה): 2 דקות ו-10 שניות.
זמן מנוחה: 50 שניות
גודל: קוטר 4 מטר

מנקודה זו חיפשתי ומצאתי את הקישורים לשתי הארובות הנוספות (C1 ו-C2). הקישור בין C3 ל-C2 היה ברוחב של כ-1.6 מטרים, ורמת האנרגיה שלו הייתה 1.2 מיליון בוביס. הקישור השני, בין C3 ל- C1 היה ברוחב של 1.35 מטר וגם בעל רמת אנרגיה של 1.2 מיליון בוביס. בדקתי אז את שתי הארובות הנוספות, ואלו התוצאות:
הארובה בנקודה C2 הייתה ממש בקצה הצוק. מרכזה מסומן באדום בתמונה מס’ 4, והיקפה מסומן בצהוב. אין זה מפתיע שההיקף של הארובה הוא בעל צורה אליפטית – ראיתי צורה זו בארובות בהר תבור ובמקומות נוספים. לעומת זאת מיקומה של הארובה בקצה הצוק מעניין ביותר.

נקודה C2
סוג הישות: ארובה
רמת אנרגיה : 2.2 מיליון יחידות בוביס (Bovis).
תדר צבע : לבן
סוג עולם: אלוהי (46)
זמן פעילות (עליה/ירידה): דקה אחת.
זמן מנוחה: 35 שניות
גודל: קוטר 2.6 מטר

 

תמונה 4: מיקומה של ארובה C2

הארובה השלישית שמצאתי, C1, הייתה בדיוק ממול ל-C2 (ראה תמונה מס’ 5).

נקודה C1
סוג הישות: ארובה
רמת אנרגיה : 1.7 מיליון יחידות בוביס (Bovis).
תדר צבע : על סגול
סוג עולם: רוחני (42)
זמן פעילות (עליה/ירידה): 50 שניות.
זמן מנוחה: 45 שניות
גודל: קוטר 2.3 מטר

 

תמונה 5: מיקומה של ארובה C1

התיעול

אחרי המסע הראשון לעבדת, ביקשתי מחברי הטוב ושותפי לעבודה גֵמָה (זהו כינויו כמתקשר), לבצע תיעול בנוגע למקום ולעבודה שעשיתי עד כה. לגֵמָה, אשר גם הוא גיאוביולוג, יש את היכולת המיוחדת לראות את דברים הנסתרים מעיניים רגילות. להלן תעתיק חלקי מדבריו, הנוגעים לעבדת:

“בזמנים עתיקים, תקשורת בין בני האדם התבצעה באמצעות מסעות רחוקים ברגל או ברכיבה על גבן של חיות. לרוב נדרשו יותר מעשרה ימי מסע בכדי להגיע למקום בו גברים נשים וילדים יכלו למצוא מנוחה, לחדש את תאיהם המיובשים, לאכול ולישון. לשם כך הקימו תחנה זו [עבדת], בה יכלו לאושש את עצמם, לפני שיצאו שוב לדרך. לעיתים הם היו יוצאים לדרך עם משפחותיהם, וחוזרים רק לאחר מספר שנים.
על ידי שימוש בכוחותיהם המנטליים וברוחם, הם יצרו אתר עם תדרי אנרגיה גבוהים, לא רק בכדי לנוח, אלא גם בכדי לתקשר עם האני העליון שלהם. תוך כדי שנת הלילה הארוכה, הם פתרו בעיות במישורים אחרים (עולמות אחרים).

בזמנים קבועים היו נוצרות צורות מחשבה מאוחדות (ecumenical), בשל סוגי האמונה והכינוסים הדתיים השונים שבאתר. הרעיון המרכזי היה להתחבר אל החלק בהם שהיה ‘ישות העל’.

מה שאתה מודד היום הינם הזכרונות של הסלעים והאדמה מארועי העבר. משולש זה [C1, C2 ו-C3] הוא אזור ריפוי, עבור אלו הסובלים מחולשה כללית ומאובדן בריאותם. אם אנשים כאלה יבקרו כאן, אתה תופתע מהמהירות שבה יחלימו.

יהיה זה חכם להקים תשתית שתאפשר לאנשים לישון כאן, כיוון שההתחדשות מתרחשת בלילה. עבדת הינה אחת מקבוצה של 18 אתרים עתירי אנרגיה. לכל אתר יש יכולת לשיפור הבריאות. באמצעות כתביך ובקשותיך, אתר זה יפתח. סמן וציין את המיקומים המדויקים במאמרך. הרעיון שלך יצוד את עינו של מישהו שיממש ויקים את התשתית.”

המסע השני

בהתבסס על המידע שהושג על ידי התיעול, חזרתי לעבדת ב-14 ביוני, הפעם עם בני טל. חיפשנו אחר המיקומים המדויקים של שלוש הארובות, כדי לסמנם על המפה לפי ההוראות שקיבלתי בתיעול. איתרתי את שלוש הארובות וביחד התחלנו למדוד מרחקים.

אז שאל אותי בני : “מדוע אינך מחפש ארובות אחרות?”
עשיתי זאת, ואכן מצאתי שלוש ארובות נוספות. רשת הארובות מופיעה כולה בתמונה מס’ 6, כאשר שיניתי את שמן של שלוש הארובות הקודמות. המיקומים המדויקים מצויינים על ידי תרשימים מפורטים עם מידות בתמונות הבאות (תמונות מס’ 7 עד 11).

 

Plan du réseau des cheminées

תמונה מס’ 6: רשת הארובות

אלה פרטים על הארובות

הארובה  רמת אנרגיה ביחידות בוביס (Bovis) גודל במטרים  (m) קודם
CCT1 2 000 000 4,0 dia. C3
CCT2 540 000 2 x 1,25  
CCT3 580 000 2,60 dia.  
CCT4 1 700 000 2,30 dia. C1
CCT5 2 200 000 2,60 dia. C2
CCT6 600 000 2,30 dia.  

תמונה מס’ 7: מיקום ארובה CCT2

תמונה מס’ 8: מיקום ארובה CCT3

תמונה מס’ 9: מיקום ארובה CCT4

תמונה מס’ 10: מיקום ארובה CCT5

תמונה מס’ 11: מיקום ארובה CCT6

מימצאים גיאוביולוגיים נוספים

בדקתי מספר דברים נוספים הקשורים לגיאוביולוגיה, כגון שברים תת קרקעיים, זרמים תת קרקעיים ורשתות אלקטרומגנטיות. קווי הרטמן וקרי מהווים חלק מרשת אלקטרומגנטית גלובלית. קווי הרטמן הם בכיוון צפון-דרום/מזרח מערב, ואילו רשת קווי קרי מוטה ב-45 מעלות ביחס לקווי הרטמן: צפון-מערב לדרום-מזרח / צפון-מזרח לדרום-מערב. שרטוט של האזור כולו מצורף בתמונה מס’ 12.

 

תמונה מס’ 12 : שרטוט של כל אזור עבדת

הכניסה הראשית

בכניסה הראשית לאתר (תמונה מס’ 13), היו מספר קווים אלקטרומגנטיים. כיוון שהבניין כולו הוקם בזווית של כמעט 45 מעלות לצפון מזרח, הקווים העוברים תחת המבנה הם מסוג קרי. קווים אלו כפי שניתן לראותם בתמונה מס’ 14, נוצרו על ידי הבונים על ידי תהליך מנטלי הנקרא “לחלק” או פיצול. בתהליך זה חלק מהקווים הנוצרים הם חיוביים – בדרך כלל בתוך הבניין – והשאר שליליים – בדרך כלל מחוץ לבניין.

סידור זה, בו השתמשו בכנסיות ובקתדרלות, מנקה את האנרגיות של אדם כשאר הוא צועד דרך הכניסה. וכך
אנשים שהגיעו ממרחקים, כשהם נושאים עמם אנרגיות שליליות (ו/או חיוביות), נוקו והופשטו מהן לפני שנכנסו לכנסיה.

בנוסף, זרם תת קרקעי עובר דרך הכניסה הראשית. מעניין לציין כי רוחב הזרם הוא בדיוק כרוחב הכניסה. עובדה זו מרמזת שכיוונו של הזרם לא השתנה במשך 2000 שנה – אך ייתכן כי כבר לא זורמים שם מים, ואני מדדתי זיכרון בלבד.

כניסה נוספת, בסמוך לכניסה הראשית, מוליכה אל רחבת הכנסיה (תמונה מס’ 15). גם בכניסה זו יש שילוב של זרם מים(W2), ושבר תת קרקעי (F1) הנמשכים לכל אורך האתר (תמונה מס’ 2). בעומדי מעל הזרם, רמת האנרגיה הייתה 220,000 בוביס.

כיוון הזרם היה מהצד האחורי של המבנה אל חזיתו. לשבר רוחב של 50 ס”מ, ובעצמו נושא אנרגיה ברמה של 60,000 בוביס. התאמה שכזו ניתן למצוא במבנים מוקדמים ומאוחרים יותר במקומות שונים. לדוגמה, במצרים שם נבנה מקדש לוקסור כך שציר האורך שלו יקביל לשבר תת קרקעי הנמצא מתחתיו. גם קתדרלת נוטר-דאם שבפריס נבנתה במקביל לקו שבר תת קרקעי. לכן, שני המבנים עקומים.

למידע נוסף על סגנון בניה זה, פנו למאמר על ארכיטקטורה סמויה.

כנסיית תיאודורוס הקדוש

זוהי הכנסיה הדרומית (תמונה מס’ 16). ישנה כנסיה נוספת, הכנסיה הצפונית, אותה לא היה לי זמן לחקור. הכנסיה הדרומית נקראת כנסיית תיאודורוס הקדוש – תיאודורוס היה קדוש מעונה. בכנסיה יש שתי שורות עמודים הממוקמים מעל קווי קרי והרטמן, כפי שניתן למצוא בכנסיות מאוחרות יותר. עובדה זו מרמזת שאנשים בתקופה זו כבר היו מודעים לאנרגיות ורשתות האדמה, והשתמשו בהן לטובתם. רמת האנרגיה במזבח הייתה בסביבות 430,000 בוביס. הגורם לכך הוא ככל הנראה קישור האנרגיה בין הארובות CCT1 (היקב) לCCT6.

 

תמונה מס’ 13: מבט על העמק דרך הכניסה הראשית.

תמונה מס’ 14: פיצול הקווים בכניסה.

Entrée de la place (Enceinte sacrée)

תמונה מס’ 15: כניסה לרחבה (רובע מקודש).

Vue de face de l'église Saint Théodore

תמונה מס’ 16: מבט חזיתי על כנסיית תיאודורוס הקדוש

– הנבּטים (1) – עם שֵמי שחי בנגב, באדום ובעבר הירדן מהמאה השלישית לפני הספירה עד המאה השביעית לספירה. במקור היו נוודים, ובמרוצת הזמן הפכו לסוחרים שהובילו שיירות לאורך “דרכי הבשמים” (נתיבים עתיקים לשיירות מסחר שהובילו תבלינים מחצי האי ערב לארצות הים התיכון). הם יסדו שש ערים בנגב. לא הותירו אחריהם עדויות בכתב, אך מוזכרים במקורות יווניים ולטיניים.

« חזרה