מנזר ניווילר – לה – סאורן
מאת ריצ’ארד בן ישי | מאמרים
מבוא
מנזר ניווילר – לה – סאורן הנמצא במרחק כארבעים קילומטר מסטרס בורג,צרפת, הוא אחד מן האתרים המרתקים מבחינה גיאו-ביולוגית. בהסתמך על מידע שקיבלתי מחבר, יצרתי קשר עם הכומר של אותה כנסייה בספטמבר 2005. בינואר 2006, פגשתי אותו למרות הקור העז, מהר מאוד הבנתי עד כמה המקום ראוי להערכה ועשיר במרכיבים קוסמו-טלוריים(מהשמיים ומהקרקע).
עם שובי לצרפת, במאי 2006, התחלתי לעבוד עם הכומר אלפונס ליבהרד, אישיות קשובה ומלאה רצון טוב. יחד, חקרנו, מדדנו, מצאנו וגילינו מספר אלמנטים ומרכיבים מיוחדים באותה הכנסייה. היות וביקור של שלושה ימים לא הספיק לצורכי המחקר, חזרתי לשם באוקטובר של אותה שנה כדי לסיים את המחקר. מרכיבים רבים עליהם דנתי במדריך שלי התגלו מחדשו על ידי הכומר ליבהרד.
תולדות האזור
בשנת 1200 לפנה”ס, הקלטים התיישבו שם. הייתה זו התיישבות מאורגנת וכללה במיוחד אבירים אצילים, פשוטי-העם, עבדים ודרואידים. קרוב לוודאי שהקלטים והליגורים בחרו במקום זה כמרכז לטקסים דתיים. חדר תת-קרקע (של סנט-קתרין) במיוחד, שתהפוך מאוחר יותר למקהלה (Choeur) של המנזר, שהיא מהווה את חלקה העתיק ביותר.
תולדות המנזר
תולדות המנזר של ניווילד משתלבות היטב במתחם המנזרי המיוחד של הנזירים האוגוסטינים, שבאו לאזור בשנת 630. אותו המתחם המנזרי המיוחד, הפך למנזר בנדיקטיני בשנת 726 על ידי ארכיבישוף סיגבאלד של העיר מץ (Metz ).
לאורך הזמן נבנה כפר על ידי אותו המנזר.
הבנייה
חלקו הראשון של הבניין הנוכחי נבנה בתחילת המאה השביעית. היה זה האפסיס של כנסיית הנזירים האוגוסטינים, שנבנה החל משנת 620. בשנת 836, הנזירים מקבלים את עצמותיו של סנט אדלף ובונים אגף ווידוי במיקום של המקהלה (Choeur) הישן בכדי לקבל את העצמות הללו. תערובת הסגנון הרומי, גותי, הסגנון של בורגון ובארוק מעניקים לבניין הזה אופי מיוחד.
החלק החיצוני של המנזר
החזית
החזית מעוטרת בשני פסלים: פסל של סנט-פייר ופסל של סנט-פול. נקודה מעניינת היא הצדפות (Coquilles St Jacques) הממוקמות מאחורי ראשם. כל פסל ניחן ברמות ויברציה גבוהות למדי. אותה אנרגיה, מקורה בוורטקס (מערבולת אנרגטית) שנוצר כנראה על ידי הבונים, מכל צד על פי המיקום המדויק כל פסל. הצדפה קולטת את האנרגיה של הארובה ומנתבת אותה כקרן שמתפשטת על חצר הכנסייה, פעולה המקבילה לקרן מיקרו-גל.
 |
 |
השער הצדדי האחוריהשער הצדדי האחורי ממוקם בצד הצפוני-מערבי של המנזר. הוא עשיר במשמעות סמלית כמו אלו בעלי צורה זהה הנמצאים בתוך הבניין. מבחינה גיאו-ביולוגית ואנרגטית, היבטים מסוימים אינם מובנים מאליו. שני צידי השער עטורים בעמודות. יש 12 עמודות מכל צד של השער, 9 מהם ניצבים זה לצד זה ו-3 מצידם השני של הפסלים הסמוכים. מספר 12 תואם ל-12 שבטי ישראל (12 בניו של יעקב), מצד שמאל (ממול) ול-12 שליחיו של ישו מצד ימין.
|
 |
הקירות החיצוניים
כמו בכל הכנסיות ובתי הכנסת בהן ביקר המחבר, המנזר של סנט פייר ופול בנוי כך שהקירות הפנימיים יהיו חיוביים והקירות החיצוניים שליליים. עם חלוף הזמן, הבונים גילפו בלוק אבן ו”חשו” את האנרגיה שלה. כך הצדדים החיוביים מוקמו כלפי מעלה ופנימה. כלומר, כל הקירות החיצוניים שליליים, מלבד המקומות שם אנשים נהגו להתיישב.
הנארטיקס (האכרנסדרה)
הנארטיקס מהווה את חלקה האחורי של הכנסייה, שם גם נמצאת הכניסה הראשית. לאחר חצייה מהירה של הנארטיקס, נמצאים תחת אורגן ענק משנת 1778, עטור בקשת מעוצבת מעץ. הקשת מחולקת לשני חלקים.בצד שמאל מופיעים כלי מוסיקה עתיקים המסמלים את התנ”ך ומימין, כלים חדשים יותר, מסמלים את הברית החדשה. מבחינה אנרגטית, מעניין לציין את הגלגלונים המגולפים (הם בצורת עלים המוצבים במעגל) על לוחות העץ מכל צד של הקשת. ראיה מקרוב חושפת שני סוגי גלגלונים: שליליים בזרימה נגד השעון וחיוביים בזרימה בכיוון השעון. הקוטביות נמדדת במטוטלת.
ספינה ראשית (נייו)
טופוגרפיה בסיסית
חלק זה של הכנסייה ממוקם לאורכה בין הכניסה הראשית לבין אגף המקהלה. המקום נועד למתפללים.
|
עורקי מים סדקים
|
 |
רמת ויברציה וצבעים
רמת ויברציה
המטרה של מבנה אנרגטי כגון כנסייה, קתדראלה, מסגד, בית כנסת ומקדשים אחרים היא ליצור מקום מתאים שיעלה את רמת הוויברציה של המתפללים המגיעים אליו. במגע עם אותה ויברציה גבוהה, האדם יכול כך להתרכז ולשקוע במדיטציה. מרבית המבנים הדתיים נבנו כך שרמת הוויברציה תלך ותעלה ככל שהאדם מתקדם יותר פנימה. באמצעות גרף ומטוטלת, רמת הוויברציה נמדדה החל מכל עמודה בספינה ראשית.
צבעים עם ויברציה
על פי עבודותיהם של בליזאל ומורל בנושא צורות גיאומטריות, שלושת המימדים, קו, מישור ונפח מושפעים מן הזרם המגנטי עלי אדמה. הגלים הנפלטים מן הצורות הסימטריות חיוביים. אלו הנפלטים מצורות פוליגוניות בלתי שוות, בלתי מאוזנות, שליליות ומזיקות. אותם גלים או תדרים נקראים באופן אנלוגי צבעי-צורות. הם מתאימים לצבעי הצ’קרות: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול. בספינה ראשית, אדון הכומר הציע למדוד את הצבעים בצד הצדדי השמאלי. באמצע כל עמודה, הצבע של הצ’אקרה התקדם, החל מן האדום ועד הסגול בעמודה האחרונה.
רשתות אלקטרומגנטיות
ניתן גם לאתר רשתות הרטמן וקארי. הציר המרכזי של הכנסייה נמצא בכיוון צפון-מזרח. כלומר, ציר אולם התווך ממוקם על רשת קארי. דיוק המיקום של אותם קווים נובע מתוצאה של עבודה מנטאלית של הבונים. בכוח רצונם, הם הצליחו להזיז את קווי אותן הרשתות ולמקם אותן באמצע ובצדי הקירות והעמודות. כל ניסיון בימינו להזיז את הקווים האלו יהיה זמני בלבד, כי הקווים חוזרים למקומם אחרי זמן מה.
טרנספט
הטרנספט צר ומכיל מלבד שני זרמים תת קרקעיים שעוברים בציר הספינה ראשית, עוד שני עורקים נוספים של מים תת קרקעיים משני צדי המבנה. מעבר לכך, יש גם ארובה שהוקם על ידי הבונים, הנמצאת בדלת של הנזירים.
נקודות ביולוגיות מיוחדות
הטרנספט צר למדי ומכיל מלבד שני זרמים תת קרקעיים שעוברים בציר הספינה ראשית, שני עורקים נוספים של מים תת קרקעיים משני צדי המבנה. מעבר לכך, יש גם ארובה קוסמו-טלורית שהוקם על ידי הבונים עם ספירלה בדלת הנזירים.
|
כניסת הנזירים שער צדדי |
 |
אגף המקהלה
אגף המקהלה נבנה בקומה העליונה, מעל לאגף הווידוי. המקום הזה שכיום מוקף לוחות עץ מעוטרים במוטיבים מגולפים. במרכז אגף המקהלה, נמצא המזבח.
מבחינת האנרגיה הטלרית, אגף המקהלה מורכב. ישנן נקודות מיוחדות באגף המקהלה. המיוחדת ביותר היא ספירלת הוורטקס שממוקמת בדיוק במרכז המזבח.
באזור אגף המקהלה יש רק זרם מים אחד וסדק אחד.
החדר התת-קרקרעי
תיאור כללי
החדר התת-קרקעי שייכת לבזיליקה העתיקה. זהו אזור מרווח, הצמוד לחדר הווידוי, שנבנתה בשנת 1050 והיא אחת מן האגפים העתיקים ביותר של המנזר (המאה השמינית). יש מדרגות מכל צד של חדר הווידוי. רק אלו משמאל מגיעים לספינה ראשית במרכז החדר יש מעין גומחה שם מים יכולים להצטבר.
סטיית החדר התת-קרקרעי
החדר התת-קרקעי נבנתה על הסדק הגדול שמוצאים במרכז המבנה כולו. היא סוטה ביחס ליתר הבניין. הפרט הבולט ביותר הוא הזווית של החדר התת-קרקעי עם הספינה ראשית. אותה חריגה נובעת מן הסדק שעובר מתחת לבניין ושהבונים רצו לשמר, מה שגרם לזווית הזו. חקר החדר התת-קרקעי מרתק והעלה סוגיות שונות שלמזלנו זכו לכמה תשובות.
|
.השביל המסתורי
|
|
עורקי מים וסדקים
יש סדקים ועורקי מים במקום הזה. יש שקיימים אך ורק מתחת לחדר תת-קרקעי בעוד שאחרים הם ההמשך של אלו שעוברים מתחת למנזר. יש סדק שעובר מתחת למזבח המרכזי של החדר התת-קרקעי ונמשך לעבר המדרגות של חדר הווידוי. זהו הסדק שנמשך לתוך ספינה ראשית. בנוסף, יש שני סדקים נוספים בחדר התת-קרקעי.
חדר הווידוי
פרטים היסטוריים
אגף המקהלה העתיק של של כנסיית הנזירים האוגוסטינים, נבנה בתחילת שנת 620.על ההריסות של האפסיס של המקדש העתיק הרומאי בשנת 836, נבנה חדר הווידוי כדי לשמר את עצמותיו של סנט אדלף. המקום הזה בוודאי נבחר מסיבות גאו-ביולוגיות ייחודיות. הוא אויש על ידי נזירים קלטים שערכו שם,כנראה, טקסים דתיים (לפעמים אולי שוטטי דם) . מקומות מן הסוג הזה היו תמיד מקור לחיפוש של אנשי דת, מסיבות דת וטקסים דתיים.
תיאור פיסי
חדר הווידוי מובנה ומהווה חלק מאגף המקהלה הישן של הכנסייה המשולב כרגע בחדר התת-קרקעי. חלון קטן הממוקם בקיר בכל צד של המדרגות איפשר למאמינים לראות את קברו של סנט אדלף.
האנרגיה שבחדר הווידוי
במהלך הביקור בחדר הווידוי, התגלה מקום מיוחד במינו. בימינו, ניתן להיכנס אך ורק דרך המדרגות מהחדר התתקרקעי. ישנו וורטקס קטן עם ספיראלות שממוקמות בכל צד של הקירות, בחלונות הצדדיים. נראה שהוורטקס הזה שולב במחשבה על ידי הבונים בתוך הארכיטקטורה. על פי המדידות בחדר הווידוי, גילינו שהמקום הזה שלילי מאוד. לעומת זאת, הקשר שמחבר את שני הצריחים של הוורטקס הוא קו כוח חיובי שאנו מרגישים כל פעם שעומדים מעליו. הטיה קטנה לצד ושוב תהיינה תחושה של אבדן כוח.
סיכום
ביקור בכנסיית המנזר של ניוווילר חייב להיות בגדר צורך עבור כל אחד מאיתנו. זהו מקום שאין שני לו, שעשוי לעורר את סקרנותנו ולפתוח את מוחנו. בתור גיאו-ביולוג, מחקרים בבניין הזה יכולים לגרום לנו לגלות תופעות שלא ידענו עד כה. עבור אלו שרוצים לדעת יותר, ביקור אחד או מספר ביקורים בהדרכת אדון הכומר יעניקו לכם מספר שעות של הפתעות והתלהבות.
התקציר הזה הוא קטע מתוך ספר שנכתב על ידי הגיאוביולוג, ריצ’ארד בן-ישי שחושף את כל הפרטים הקטנים והזעירים של המנזר. מדובר פה בייצוג צנוע של עבודות מרשימות שבוצעו על ידי אבותינו מן השנה 630 ועד ל-1858.